מגזין צים | גליון 98 | ספטמבר 2018

ים רוגע אם כי התוכניות לא התממשו שם כמו בגאנה. קו חמשת הכוכבים של במזרח. צים בורמה הוקם במתכונת דומה, וסייע לפריצתה העסקית של בלק סטאר ליין השתלב במערך הקווים הבינלאומיים של צים, במיוחד קו שבעת הכוכבים גולדסטאר ליין שפעל בין המזרח הרחוק לאפריקה ו (שם שצים חידשה לא מכבר) מאפריקה לארה"ב. קווים אלה לא פעלו לחברה גלובלית עוד לפני שהמושג צים כלל בסחר הישראלי והפכו את הזה הפך לביטוי שגור בשיח. זכרונות מאפריקה באתר נוסטלגי של אנשי ים ותיקים פורסם שירשור משעשע למדי של כמה מותיקי קו הכוכב השחור, לא ישראלים; כמנהג ה"פלברה" אפשר למצוא שם זכרונות מבודחים והגזמות שאולי יש בהן גרעין של אמת. רב חובל אברהם אריאל כתב לאתר את גרסתו שלו, למען העמד דברים והפליג בקו צים על דיוקם. הנה עיקרי הדברים: אריאל כאמור היה איש לאפריקה, ושירת על אניות בלק סטאר ליין במשך כשלוש שנים. בספטמבר , ששמה שונה בתוך זמן "מרסדייל" עלה כחובל ראשון לאנייה 1957 ודיגלה הפך מבריטי לגנאי. הצוות כלל קצינים "וולטה ריבר" קצר ל ישראליים, קצינים זוטרים מבריטניה והולנד, ואנשי צוות מגאנה וניגריה. ,1962- חזר אריאל לפקד על אניות צים, ולבלק סטאר ליין שב ב 1958- ב חודשים, 25 עליה שירת משך "אוצ'י ריבר", אז קיבל פיקוד על האנייה ״וולטה תקופה שהוא זוכר כאחת היפות ביותר בקריירה שלו. בניגוד ל הייתה "אוצ'י ריבר" ״, שאכן הייתה כמאמר הביטוי הימי "דלי חלוד", ריבר אנייה חדשה שיצאה מהמספנה רק כמה חודשים קודם לכם, ונבנתה . באנייה היה מיזוג צים במיוחד לצרכי הקו בתכנון ופיקוח של אנשי אוויר, מנועים מתוצרת חברת זולצר, ציוד ניווט חדיש - כל מה שקצין ים מייחל לו. רוב הקצינים היו הולנדים לצד כמה קצינים צעירים מגאנה. ", אומר אריאל, ומוסיף שוודאי תרמה לתחושתו happy ship היא הייתה " העובדה שהפליגה אתו אשתו הצעירה. כמובן שלא הכל הלך חלק: בחברה החדשה היו כאלה שנטו לחזור אל ההרגלים הקולוניאליים הישנים: למשל הגרסה המקומית לבקשיש, crew בלשון המקומית "דאש". אנשי צוות היו צריכים לשלם מענק ל- כדי לזכות בתפקיד על האונייה; אריאל אומר שהשתדל ״ manager מאוד שהצוות שלו לא יוחלף ויישאר לתקופות ארוכות בתפקיד על מנת למנוע מאנשיו את הכורח לשלם שוב ושוב עבור הזכות לעבוד. במקרה אחר ביקש המנהל הכללי לרכוש עבורו בלונדון קנקן יוקרתי - וציפה לקבלו בחינם, על חשבון קופת האנייה. הסירוב שבו נתקל הפתיע אותו נקטו צים עד מאוד. אריאל מתייחס לטענה שעלתה באתר, לפיה אנשי יוזמות פרטיזניות להגדלת יכולת ההובלה של בולי עץ, אחד המטענים אכן התחרו ביניהם על הטענת צים החשובים של הקו. הקפטנים של מקסימום בולי עץ על האוניה, תחרות מקצועית ברוח ספורטיבית; המנהג עבר לאניות בלק סטאר, שבהן שירתו לעתים כמה וכמה קצינים שכולם היו בני אותו מחזור מבית הספר הימי בחיפה. המאמץ להשיג העמסה אופטימלית, מבהיר אריאל, מעולם לא נעשה על חשבון יציבות האנייה, כפי שרמז אחד הכותבים באתר. הקצינים היו כולם מנוסים בהובלת מטענים כבדים על הסיפון, תוך שמירה על בטיחות האנייה. בנוסף לכך, איש מעולם לא זכה בבונוס על הישגיו בהעמסת כמות מטען גדולה לאנייה. נשלח אריאל לגלזגו להצטרף לצוותה של אנייה חדשה נוספת 1965- ב ) שנבנתה עם Nakwa River ( "נאקווה ריבר" שנבנתה שם עבור הקו, ה מתקנים להכשרת כוח אדם ימי, "בית ספר צף" (בדומה לאנייה הישראלית צוערים, כיתת 12- ״שקמה״) לצד היותה אנייה עובדת. היו בה מגורים ל לימוד, ציוד הדרכה ובצוותה שני קצינים נוספים שהיו אחראים על הוראת הצוערים. אלה חילקו את זמנם בין עבודה מעשית ולימודים. זה היה ניסיון מעניין שהניב פירות לבלק סטאר ליין. אריאל זוכר שחלק ) KPE ( סיימון קפה מהצוערים היו מוכשרים במיוחד, ואת אחד מהם, ניסה אריאל לשכנע לפנות ללימודים אקדמיים - ללא הצלחה הוא המשיך בקריירה ימית והפך לרב חובל. על אונייה זו פיקד אריאל עד ."למדתי להכיר היטב את החוף שבין דקר לפוינט נואר, 1966 פברואר שנה 15 , לאחר 1966- כולל המעגנים בשפכי הנהרות", כותב אריאל. ב כרב-חובל, החליט שהגיע הזמן לחזור ליבשה. הוא עדיין 6 בים, מהן זוכר בנוסטלגיה את חופי מערב אפריקה. 51