Page 54 - ZIM 80
P. 54
בניית האונייה הכניסה את צים לתזזית של פעלתנות .אנשי מקצוע נשלחו לפקח על הבנייה השירות הדיפלומטי
בעיירה סנט ניזאר שבחוף האטלנטי של צרפת .העילית התרבותית והאמנותית של ישראל
– מהמשוררים שלונסקי ואלתרמן ועד מנהלי בצלאל ומוזיאון תל אביב – גוייסו לייעץ לצים בשיאה של המלחמה הקרה ,בראשית ,1962לבקשת שר האוצר דאז (ולימים ראש הממשלה)
בפרויקט הלאומי הגדול .מנהל קווי הנוסעים ,צבי הרמן ,פנה לאדריכלי הצמרת אל מנספלד לוי אשכול ,נפגשו נציגי צים עם השגריר הסובייטי בישראל .חבר הנהלת צים יוסף ברפל,
ודורה גד ,מתכנני מוזיאון ישראל ,כדי שיעצבו את תאי האונייה ואולמותיה .נבחרת של אמנים ש"דיבר רוסית עסיסית ,להנאתו הרבה של השגריר" ,הציע שיתוף פעולה בארגון הפלגות
בולטים ,ישראליים ובינלאומיים ,יצרו במיוחד עבורה ציורי קיר ועיטורים ייחודיים .מסע נופש לנמלי הים השחור .ההפלגה אכן יצאה לפועל ,במאי .1963מעט הישראלים על סיפון
הפרסום לקראת כניסתה לשירות לימד שצים נכנסה לליגה העליונה של הענף :מותרות ירושלים ,בהם אחד מחלוצי הספנות העברית ,רב־החובל זאב הים ,יליד אודסה ,נפגשו
שטרם נראו עד אז ,ובכללן טלוויזיות בתאים – וגם מיזוג אוויר ,כמובן – היו חלק מהחבילה. בחשאי עם "יהדות הדממה" למרות מעקב צמוד של המשטרה החשאית .בשובם ארצה כתבו
תוכנן גם מטבח עילי ברוח צרפת ,להנאת אניני הטעם .אלא שדווקא כאן נתקלו המתכננים נפעמים על הביקור הנדיר מעבר למסך הברזל .לסיור הזה לא היה המשך; יש המשערים
הנלהבים במכשלה ראשונה ,שולית לכאורה ,וזו הסלימה במהירות לכלל ויכוח ציבורי ופוליטי שלא היה אלא איתות דיפלומטי .רקע מדיני היה גם להחלטות חשובות אחרות של צים ,כמו
רחב :מטבח לא כשר על אונייה ישראלית? המפלגות הדתיות איימו לפרוש מן הקואליציה ההחלטה על בניית אוניות בצרפת ,שהיחסים עימה פרחו באותה עת .לשותפות הממשלתית
בחברה היו היבטים שונים ,והדעות נותרו חלוקות באשר לתרומתה של הממשלה לניהול
ולהפיל את הממשלה ,וצים ואונייתה זכו למנות גדולות של פרסום מן הסוג שלא רצו בו.
העסקי של החברה.
על אף המחלוקות ,הפלגת הבכורה של השלום הייתה מקור לגאווה עצומה .שלום הוכתרה מיד
לאוניית הדגל של צי הסוחר הישראלי ,וזכתה לשבחים מופלגים מגורמים מקצועיים בענף. צים הייתה לארגון מורכב ומסועף ובו שתי חטיבות מרכזיות ,שכונו "אגף הנוסעים" ו"אגף
העיצוב שלה היה לשיחת היום בקרב מבקרי אמנות והוגדר כאבן דרך מודרניסטית חשובה המטענים" .אנשי אגף המטענים עסקו בפיתוח מערך הקווים ,שכבר בשנות החמישים
בתחומה .אבל השמחה והגאווה היו קצרי מועד .בסתיו 1964הייתה שלום מעורבת בתאונה והשישים היה נרחב למדי ,ובניהול הצד המסחרי והתפעולי המסובך של ניהול צי אוניות
ימית קשה :התנגשות עם מכלית נורווגית .תשעה־עשר ממלחי המכלית נספו באסון .בצים גדול הפרוש בכל העולם .אבל במוקד תשומת הלב של הציבור הרחב ,כמו גם של השותפה
התאבלו בכנות על הנספים – שמותיהם הופיעו ,על רקע דגל נורווגיה ,על כריכת בטאון הבית
של צים" ,תורן" – והתנחמו בפעולות ההצלה ההירואיות של הצוות :הקצין השני של שלום, הטרייה ,הממשלה ,עמדו אוניות הנוסעים והזוהר הרומנטי שלהן.
גדעון "גים" דונסקי ,פיקד על סירת הצלה שהצליחה למשות מהים הסוער שישה ניצולים.
בראשית שנות השישים הפעיל אגף הנוסעים חמש אוניות חדשות בקווי הים התיכון ובקו
שלום המשיכה להפליג ,אבל מכשלות גדולות וקטנות המשיכו ללוות אותה .האונייה צברה לאמריקה .שתיים מהן ,ישראל וציון ,היו אוניות מעורבות ,בעלות כושר נשיאה של כ־4,000
הפסדים ,ובעקבותיהם שלח משרד האוצר ב־ 1966ועדת חקירה של איש אחד – מירון טון מטען נוסף על הנוסעים .הן נועדו לשרת את הקו לארצות הברית .שתיים אחרות,
בנבנישתי ,והוא חזר מהפלגה לקריביים עם דוח ביקורת עסיסי וקטלני .הדוח ערער על תיאודור הרצל וירושלים ,הפליגו בעיקר בסיורי נופש בים התיכון .ב־ 1961הצטרפה אליהן
הנחות היסוד של תכנון האונייה ,הצביע על מחדלים במערך הסוכנויות ,בגיוס אנשי השירות,
באירוח" :התיירים מעדיפים לאכול ארוחת בוקר בתאים ,אבל לרשותם רק מספר טלפון מולדת ,שיועדה לתיירות "עממית" .
אחד שתפוס תמיד; בחנויות מוכרים סחורה ירודה; בר המעגל ,מהיפים באונייה ,נמצא
בחרטום ולא ניתן לרקוד בו בגלל התנודות; תכנית הבידור כוללת להיטים נדושים ,ונערי התחרות בענף הייתה קשה ,ואוניות צים לא נודעו ברמת שירות גבוהה; נשמעו טענות
המטבח משליכים צלחות לא שטופות לים" .בתוך שנה מפרסום הדוח נמכרה שלום לחברת שלפיהן רק מידת הסלחנות של התיירים היהודים ,שבליבם פינה חמה וסנטימנטלית לכל
Hanseaticהגרמנית .הציבור היה נדהם ומדוכדך; ח"כ אלמוגי זעק בכנסת" :ביום שבו דבר ישראלי ,הצילה את המצב .ההנהלה הייתה מודעת לכך והשקיעה מאמץ רב בשיפור
יוחלפו הדגלים על תורנה ,דור שלם של יורדי ים ישראלים ירכין ראשו" .הזעזוע היה גדול, רמת השירות והאירוח .היא קידמה תפיסות חדשות לזמנן של מתן שירות מקיף לנוסעים
גם מעבר להפלגה עצמה :בשיתוף הרכבת הצרפתית יזמה צים הפעלת רכבות מיוחדות בין
בכירים עזבו את תפקידם ,אבל פניה של צים כבר הופנו קדימה. מרסיי לפאריס ,לשירות נוסעי אוניות צים ובתיאום עם זמני הגעתן לנמל .כדי להתמודד עם
עונת החורף ,שבה פוסקות הפלגות הנופש בים התיכון ,נשלחה האונייה ירושלים להתחרות
פרשת השלום הייתה קו פרשת מים של קווי הנוסעים של צים .מכירתה סימנה את סופו של עם ענקיות הענף בתחום הפורח של הקרוזים לקריביים .למרות חבלי לידה ,הדבר עלה יפה.
הענף – ואת השינוי הגדול הבא של צים.
חלום טרנסאטלנטי
השאפתנות של אנשי צים גברה ככל שהתחרות הפכה קשה יותר .מתחרה חדש־ישן נכנס
לזירה :שמו היה ארנולד ברנשטיין ,איש ספנות יהודי גרמני ,שבשנת 1936הביא לארץ
אוניית נוסעים מפוארת בשם תל אביב ,וכמה מוותיקי צים שירתו עליה בראשית דרכם.
בראשית שנות השישים הוא הכניס לשירות בין ישראל לארצות הברית אונייה משופצת בשם
אטלנטיק ,שהייתה מהירה ועתירת מותרות כגון מיזוג אוויר בתאים .אנשי צים המודאגים
רצו להתחרות בו כשווים ,ולשם כך נדרשה אונייה מקליבר אחר .היחסים המיוחדים עם
צרפת הכשירו את הקרקע לפתרון בדמות חתימה על חוזה לבניית אוניית נוסעים חדישה
ומפוארת ,מטיפוס שהמספנות בצרפת התמחו בבנייתו .שרי האוצר של צרפת וישראל ניהלו
את המשא ומתן על התנאים.
שרי התחבורה והאוצר של ישראל ,בן־אהרון ואשכול (במרכז) לאחר החתימה על ההסכם לבניית האנייה שלום לוי אשכול ,שר האוצר,
בהשקת האנייה אסתר1965 ,
Israel’s ministers of transport and finance, Ben-Aharon and Eshkol (center) after signing Israel’s minister of
the agreement to build the Shalom finance, Levi Eshkol,
at the launching of
Esther, 1965
54
