Page 36 - ZIM 80
P. 36

‫שילומים ושינויים‬                                      ‫אחרי‪ 2000‬שנה‬

‫ב־‪ 1953‬סערה מדינת ישראל בשל ההחלטה על קבלת השילומים מגרמניה – פיצוי‪ ,‬ולו‬             ‫ב־‪ ,1953‬כאשר הגיעה לראשונה לנמל קייפטאון האונייה הישנה עצמאות – שנקראה על שם‬
‫חומרי בלבד‪ ,‬על פשעי הנאצים‪ .‬המחלוקת הייתה עזה‪ ,‬אולם משנתקבלה ההחלטה צריך‬             ‫אוניית המעפילים שיצאה מהשירות רק שנתיים לפני כן – לא יכלו אנשי צוותה לדמיין את‬
‫היה להעבירה לפסים מעשיים‪ .‬הנהלת צים ומועצת המנהלים שלה נערכו‪ ,‬יותר מכל גוף‬           ‫קבלת הפנים הנסערת שתקדם אותם בהגיעם‪ :‬מאות אנשים המתינו להם בנמל‪ ,‬קבלות‬
‫ישראלי אחר‪ ,‬והעמידו תוכנית מפורטת להשקעה בבניית אוניות‪ ,‬הצטיידות וחידוש צי‬           ‫פנים מפוארות נערכו לכבודם‪ ,‬וימאי האונייה זכו לאירוח כיד המלך‪ ,‬לראיונות בעיתונים‬
‫הסוחר הישראלי‪ .‬חבר דירקטוריון צים‪ ,‬הלל דן (שהיה גם מנהל סולל בונה)‪ ,‬היה בין הדוחפים‬  ‫מקומיים וליחס הגובל בהערצה‪ .‬כשהגיעה האונייה תמר ב־‪ 1959‬לדטרויט‪ ,‬יצא העיתון‬
‫הנלהבים לביצוע התוכנית השאפתנית‪ .‬הוא מונה להוביל את משלחת השילומים בגרמניה‪.‬‬          ‫המקומי בכותרת ראשית בעברית‪" :‬לקברניט האנייה תמר ולספניה – בואכם לשלום אחינו‬
‫לתוכנית הבנייה הייתה חשיבות רבה מאוד גם עבור המספנות הגרמניות‪ ,‬ששיוועו לעבודה‪.‬‬       ‫בני ישראל!" את הגעת האונייה תיאר העיתון כ"נס בשלשלת הנסים שנתרחשו בדורנו"‪.‬‬
                                                                                     ‫מחזות דומים התרחשו לאורך כל שנות החמישים‪ ,‬כשאוניות צים פקדו לראשונה נמלים‬
‫התקופה שלאחר חתימת הסכם הבנייה הראשון בגרמניה הייתה תקופה מעצבת‪ :‬בצים‬                ‫בערים שיש בהן קהילה יהודית גדולה‪ .‬אנשי הים נוכחו לדעת ששגרת העבודה נדחקת‬
‫הוקמה מחלקה לתכנון והנדסת אוניות‪ ,‬ובה צמחו וחונכו דורות של אנשי מקצוע – מהנדסי‬       ‫הצידה‪ ,‬והם נסחפים בגל גואה של התפעמות ורגש לאומי לוהט‪ .‬לא מעט סיפורי אהבה‬
‫אוניות ומומחים אחרים; תכנון האסטרטגיה החדשה של החברה עם כניסתן של האוניות‬
‫החדשות חייבה גיוס וטיפוח עתודה של מקצוענים כדי להפיק את המרב מן ההזדמנות‬                                            ‫פרחו אז בין הימאים הצעירים לבנות הקהילה הנרגשות‪.‬‬

                                                     ‫הגדולה לחדש את הצי ולהגדילו‪.‬‬    ‫אוניות ישראליות היו אם כן באותן שנים הרבה יותר מעניין כלכלי־מסחרי; בעיני יהודי‬
                                                                                     ‫העולם ואוהדי מדינת ישראל הצעירה הן היו מעין התגשמות צפה של החזון הציוני‪ .‬בתוך‬
‫לא הכול היה ורוד‪ .‬השיקולים הפיננסיים‪ ,‬המעורבות הממשלתית בתהליך ושיקולי התחרות‬        ‫שנים אחדות של פעילות ספנותית אינטנסיבית הפך החלום הרחוק‪ ,‬הדמיוני כמעט‪ ,‬של‬
‫הביאו להחלטות נועזות‪ ,‬לעיתים חפוזות‪ ,‬שהכבידו בסופו של דבר על החברה‪ .‬יש לזכור‬         ‫ספנות עברית בדגל ישראלי למציאות יומיומית‪ .‬אוניות צים פקדו עוד ועוד נמלים ברחבי‬
‫שצים לא נהנתה מכספי השילומים ישירות‪ ,‬אלא רק מתנאים משופרים וערבויות‪ .‬בסופו‬           ‫העולם והרחיבו את מערך הקווים‪ ,‬אולם צי האוניות היה מיושן וקטן‪ ,‬והאמצעים דלים או‬
                                                                                     ‫לא קיימים‪ .‬אנשי הים נאלצו לא אחת להתמודד עם אתגרים חריגים במהלך הפלגותיהם‪,‬‬
                       ‫של התהליך שילמה צים את מלוא מחירן של האוניות מתקציבה‪.‬‬         ‫באמצעות תושייה וכושר המצאה בלבד‪ .‬כך למשל‪ ,‬כאשר אזל הדלק באונייה אברהם‬
                                                                                     ‫גרץ‪ ,‬בפיקודו של רב־חובל אייק אהרונוביץ' האגדי‪ ,‬קברניט האקסודוס‪ ,‬הסיק הצוות את‬
‫הפיתוח היה מסחרר במהירותו‪ :‬הגיל הממוצע של אוניות צים‪ ,‬שלפני תוכנית הבנייה היה‬        ‫הדוודים במכסי העץ של מחסני האונייה כדי להימנע מדמי הגרירה‪ ,‬שהיו גבוהים מערך‬
‫עשרים שנה בערך‪ ,‬ירד דרמטית‪ .‬בתום השלב השני של השילומים כמעט ‪ 75%‬מצי אוניות‬           ‫האוניה כולה‪ .‬ב־‪ ,1955‬בֵּבנין שבמערב אפריקה‪ ,‬החליף צוות האונייה עצמאות‪ ,‬בפיקודו של‬
‫החברה הורכב מאוניות חדישות בנות פחות מחמש שנים‪ .‬הצמיחה של צים הייתה אדירה‪,‬‬           ‫רב־חובל זונו אדלשטיין‪ ,‬את מדחף האונייה; מבצע קשה ונדיר ללא מבדוק ומתקני חוף‪.‬‬
‫ובתוך שנים מעטות היא הפכה לחברה בעלת היקף פעילות ענק – לא צמיחה אורגנית‬
‫והדרגתית‪ ,‬אלא זינוק גדול‪ .‬אלפי ימאים ישראלים הצטרפו לצי הסוחר‪ .‬צים החלה להטביע‬       ‫המסירות והמקצועיות של צוותי האוניות לא הסוו את העובדה שאוניות המשא הוותיקות‬
‫חותם גם על הספנות העולמית‪ .‬כאשר נכנס הענף העולמי לתקופת משבר ב־‪ ,1957‬לא‬              ‫התקשו לעמוד במשימה של פיתוח סחר יעיל ורווחי‪ .‬צים נאלצה להתמודד גם עם תהפוכות‬
‫חדל הפיתוח הנמרץ‪ ,‬אולם המצב הפיננסי של החברה היה מורכב‪ ,‬בשל ההשקעות הרבות‪.‬‬           ‫כלכלת הספנות הבינלאומית‪ ,‬חוג שאליו הצטרפה החברה עם פיתוח קוויה החדשים‪ .‬חידוש‬
‫הפתרון נמצא עם כניסתה של ממשלת ישראל לשותפות בצים‪ .‬למועצת המנהלים של‬
‫החברה‪ ,‬שבה היו נציגים של הגופים שהקימו אותה – הסוכנות היהודית‪ ,‬ההסתדרות והחבל‬                                                              ‫וצמיחה של הצי היו צורך דחוף‪.‬‬
‫הימי לישראל – צורפו נציגי הממשלה‪ .‬המבנה הארגוני והניהולי של החברה עבר רפורמה‪.‬‬
‫בסוף ‪ 1962‬מונה ד"ר נפתלי וידרא למנכ"ל יחיד ראשון של החברה‪ ,‬שעד אז ניהלו אותה‬         ‫גם בענף אוניות הנוסעים נאלצו ראשי החברה להתמודד כבר בשנים הראשונות עם שינוי‬
                                                                                     ‫מהותי ואסטרטגי‪ ,‬ולהתאים את החברה – שצמחה במהירות‪ ,‬אולם טרם צברה ותק וניסיון‬
                                                   ‫ארבעה מנהלים כלליים משותפים‪.‬‬      ‫המאפיינים חברות ספנות בעולם – למצב חדש‪ .‬גל העלייה העצום של שנות המדינה‬
                                                                                     ‫הראשונות דעך‪ ,‬באופן טבעי‪ ,‬ואוניות המהגרים המוקדמות – אלה שכונו "גברות מכובדות"‬
‫האוניות שנבנו במסגרת השילומים היו אוניות מטען כללי‪ ,‬ובהמשך גם אוניות מתמחות‬          ‫– לא התאימו עוד לזן החדש של הנוסעים באוניות החברה‪ :‬אנשי עסקים‪ ,‬שהאוניות היו‬
‫כמו אוניות צובר‪ ,‬אוניות להובלת גז ומכליות‪ .‬אולם גולת הכותרת הייתה חידוש צי אוניות‬    ‫עבורם אמצעי תחבורה זמין‪ ,‬טרם התפתחות התעופה הפופולרית והזולה‪ ,‬ובעיקר תיירים‬
‫הנוסעים‪ ,‬שעמד במידה רבה במרכז תשומת הלב הציבורית‪ .‬האונייה תיאודור הרצל הייתה‬         ‫ונופשים‪ .‬אלה תבעו תנאים טובים בהרבה‪ ,‬והאוניות המיושנות לא התאימו עוד לדרישות‪.‬‬
‫החדישה והמפוארת באוניות הנוסעים שנבנו במסגרת הסכם השילומים בגרמניה‪ ,‬והפלגת‬
‫הבכורה שלה דרך נמלי אירופה ב־‪ 1957‬הייתה אירוע יחסי ציבור מרשים בכל קנה מידה‪,‬‬                           ‫צוות המשק של האנייה ישראל בהפלגת ניסיון‪1955 ,‬‬
‫תצוגת תכלית של הספנות הישראלית החדשה‪ .‬אלפים עמדו שעות בתור בריטי מנומס‬
‫בטילברי כדי לראות את האונייה; ראש העיר של לונדון‪ ,‬בבגדי שרד‪ ,‬נשא נאום מול קהל‬                                           ‫‪Crew of the Israel during sea trial, 1955‬‬
‫מכובדים‪ .‬גם התראה על פצצה שהוטמנה באונייה‪ ,‬שהתקבלה בשיחה אנונימית לסקוטלנד‬
‫יארד‪ ,‬לא קלקלה את החגיגה‪ .‬כותרות עיתוני אירופה יצאו מגדרן כדי לתאר את עיצוב‬
‫הפנים של האונייה‪ ,‬את הצוות וחבר הקצינים‪ ,‬ואת הסמליות הפיוטית שבחזרתו של העם‬

                  ‫היהודי אל הים‪ ,‬התחדשות המורשת המקראית של ספני שלמה המלך‪.‬‬

                      ‫תמר מגיעה לדטרויט בעיתון מקומי‪1959 ,‬‬

             ‫‪Tamar�s arrival in a local Detroit Newspaper, 1959‬‬

                                                                                     ‫‪36‬‬
   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41