Page 80 - ZIM 80

‫את האוניות בנו במספנות איטאלקאנטיירי בגנואה‪ .‬שתי האוניות הראשונות‪ ,‬שמימון בנייתן‬ ‫הכוכב הפסיפי ביפן‬
‫הגיע בחלקו מממשלת גרמניה‪ ,‬הניפו דגל גרמני‪ ,‬ושירתו עליהן קצינים גרמנים וימאים‬
‫סינים‪ ,‬אבל מיד אחר כך נבנו צים חיפה וצים גנואה‪ ,‬שהניפו דגל ישראלי וצוותן היה ישראלי‬ ‫הכול התחיל בקו בשם הכוכב הפסיפי‪ .‬צים כבר הייתה אז חברה בינלאומית שהפעילה אוניות‬
‫כולו‪ .‬ב־‪ 1973‬נבנו עוד שתי אוניות‪ ,‬הפעם בגרמניה‪ ,‬במספנות ברמר וולקן‪ :‬צים מונטריאול‬ ‫הרחק מקווי הבית‪ .‬ב־‪ 1961‬נפתח קו לשירות הסחר הפורח בין ארצות הברית ויפן‪ .‬אוניות‬
‫וצים הונג קונג‪ ,‬בדגל ליברי וצוות ישראלי‪ .‬שש האוניות השלימו את שירות המכולות של‬ ‫כמו עמפעל‪ ,‬נגבה‪ ,‬דגניה וטבריה חצו את האוקיינוס השקט והעניקו שירות מצוין ללקוחות‪,‬‬
‫צים‪ ,‬והוא זכה למיתוג וללוגו משלו‪ ,‬שנצבע באופן בולט לעין על האוניות והמכולות‪ .‬צים‬ ‫במונחי אמצע שנות השישים‪ .‬משרד ראשי של צים הוקם ביפן‪ ,‬תחילה בעיר הנמל קֹוֶּבה ואחר‬
‫כך בטוקיו‪ .‬צים בנתה ביפן אוניות והקימה מרכז תחזוקה ותיקונים‪ ,‬והפעילות המסחרית‬
‫קליפורניה הצטרפה אחרונה לשירות‪.‬‬ ‫צמחה בעקביות‪ .‬אלא שלקראת סוף העשור התחילו הצרות‪ :‬האוניות התיישנו‪ ,‬התחרות גברה‬
‫והמתחרים החלו לספק שירות סדיר יותר ובתדירות גבוהה‪ .‬הקו התחיל לצבור הפסדים‪.‬‬
‫עולם חדש‪ ,‬אניות חדשות‬
‫הנהלת צים מינתה צוות שבראשו עמד רב־חובל איזי אדלשטיין‪ ,‬עם ד”ר יורם אלמוגי‬
‫אוניות שירות המכולות היו חדשות לגמרי‪ ,‬בכל המובנים‪ :‬עבור אנשי הים זה היה עולם חדש‬ ‫ואברהם בן־יהושע‪ .‬ב־‪ 1968‬נערך כנס ביפן והוצגו בו החלופות לעתידו של קו הכוכב‬
‫לחלוטין‪ ,‬ולא תמיד טוב יותר‪ .‬המודרניזציה לא הגיעה לכל מקום‪ .‬חישובי היציבות נעשו‬ ‫הפסיפי‪ .‬מסקנת המחקר הייתה ברורה‪ :‬מכולות הן החלופה המועדפת‪ .‬יותר מזה‪ ,‬הן‬
‫ידנית‪ ,‬בסגנון הישן‪ ,‬על ידי קציני האונייה; לקצינים לא היה ניסיון בתפעול אוניות מסוג זה‪,‬‬ ‫העתיד‪ .‬זאת הייתה החלטה נועזת גם מפני שניסיון חלוצי אחר בקו מכולות‪ ,‬של חברת‬
‫והוטל עליהם לחצות שני אוקיינוסים ומסלול של כ־‪ 65,000‬קילומטר – כלומר פי אחת וחצי‬ ‫סילנד‪ ,‬עמד בפני כישלון חרוץ‪ ,‬והיו מומחים שסברו שהובלה במכולות היא רעיון לא‬
‫מהיקף כדור הארץ בכל הפלגה – ולעמוד בלוח זמנים נוקשה‪ .‬הניווט נעשה בשיטות מסורתיות‬ ‫מוצלח שדינו להיעלם‪ .‬מצד שני‪ ,‬בראשית שנות השבעים שוכנע הממסד היפני להקים‬
‫עד שהותקנו באוניות‪ ,‬לראשונה‪ ,‬מכשירי ניווט לוייניים‪ .‬בשנים הראשונות לא הוקמו מסופי‬ ‫תשתית לסחר במכולות‪ ,‬ונרתם לכך במלוא עוצמתו‪ .‬אנשי צים היו ערים להתפתחויות‬
‫מכולות בכל נמל‪ .‬בהונג קונג‪ ,‬למשל‪ ,‬נפרקו האוניות במנופים רגילים‪ .‬זה היה נפלא לימאים‪,‬‬ ‫והבינו לאן נושבת הרוח – וגם זה סייע בלי ספק להחלטה על הקמת שירות המכולות של‬
‫כי משמעות הדבר הייתה שהות ארוכה בנמל‪ .‬אלא שדי מהר הם נאלצו להסתגל למציאות‬ ‫צים‪ .‬השלב הראשון של הפרויקט נועד להחליף את אוניות קו הכוכב הפסיפי באוניות‬
‫חדשה‪ :‬שהות בזק בנמל‪ ,‬במסוף מרוחק מהעיר‪ ,‬כמקובל בספנות המודרנית‪ .‬אוניות המכולה‬ ‫מכולה‪ ,‬על כל הכרוך בכך‪ .‬לכאורה מטרה צנועה למדי‪ .‬בפועל‪ ,‬מדובר היה במהפכה‪.‬‬
‫היו פני העתיד‪ .‬מהפכת המכולות שינתה את פני הספנות ואת פניו של הסחר הגלובלי‪ .‬לצים‬
‫צוות ההקמה נתקל בספקנות רבה מאוד‪ ,‬בתוך צים ומחוצה לה‪ .‬במשרד התחבורה הישראלי‬
‫היה תפקיד חשוב וחלוצי במהפכה הזאת‪.‬‬ ‫כינו את המכולות “ארונות מתים” ותהו על התבונה שבהקמת תשתית של מתקני נמל‬
‫ומסופים לטיפול בהן‪ .‬היו שראו בעין רעה חברה לאומית שפועלת במרץ בסחר שאינו‬
‫שנות הקמתו של שירות המכולות לוו באירועים הרי גורל למדינת ישראל‪ ,‬לצד זעזועים‬ ‫נוגע לישראל‪ .‬באחד המאמרים על תולדות שירות המכולות נכתב‪“ :‬התחילו להקים‬
‫פנימיים שהחברה נאלצה להתמודד עימם‪ .‬במלחמת יום כיפור באוקטובר ‪ 1973‬התגייסה‬ ‫חברה חדשה‪ ,‬כאילו אין ועד‪ ,‬הסתדרות‪ ,‬מחלקות תה‪ ,‬ימאים שובתים‪ ,‬קפיטנים זקנים‬
‫החברה על אנשיה ומשאביה למאמץ המלחמתי‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬במרץ ‪ ,1974‬נפטר‬ ‫ופקידים עם ותק”‪ .‬רבים חשבו שהעסק לא יעבוד‪ .‬אבל ההיסטוריה הייתה לצידם של‬
‫המנכ"ל המכהן קשתי בפתאומיות; יו"ר הדירקטוריון של החברה‪ ,‬מיכאל צור‪ ,‬הורשע‬ ‫הדוקטורים הצעירים‪ .‬שירות המכולות של צים‪ ,ZCS ,‬הוקם על פי שיטות חדשניות שבאו‬
‫בעבירות כלכליות ונשלח לכלא; הרמטכ"ל לשעבר דוד אלעזר‪ ,‬שמונה ליו"ר החברה‪,‬‬ ‫היישר ממעבדות הטכניון ואוניברסיטת הרווארד‪ .‬בניגוד לספקנים‪ ,‬היו ותיקים שהצטרפו‬
‫נפטר גם הוא במפתיע ובטרם עת ב־‪ .1976‬בתוך כל התהפוכות האלה דבקו אנשי החברה‬ ‫בהתלהבות לאנשי הגל החדש‪ ,‬ובהם מתי מורגנשטרן‪ ,‬מי שהחל את דרכו כנער סיפון‬
‫בביסוס ופיתוח שירות המכולות של צים‪ ,‬שהפך לבסיס האיתן לפעילותה העתידית של‬ ‫על קדמה‪ ,‬האונייה הראשונה של צים‪ ,‬ומונה עתה למנהל שירות המכולות‪ .‬כעבור עשור‬
‫אחד הוא היה המנכ”ל של חברת ספנות חדשה לגמרי‪ :‬צים החדשה התמחתה בהובלת‬
‫החברה במשך עשורים רבים‪.‬‬ ‫מטענים במכולות‪ ,‬בים וביבשה‪ ,‬שעה שצים הישנה נמוגה בהדרגה אל ספרי ההיסטוריה‪.‬‬

‫התוכנית הייתה מורכבת וחובקת עולם‪ ,‬ודרשה החלטות אסטרטגיות רבות‪ .‬הוחלט‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫על הקמת מפעל מכולות בקיבוץ גבעת ברנר‪ .‬צריך היה גם להצטייד במרכבים וציוד תפעולי‬
‫נוסף‪ ,‬לחתום על חוזים עם מסופים ולהקים מערך תפעולי‪ ,‬ניהולי ומסחרי ענק שיתמוך‬
‫בשירות‪ .‬ההחלטה הקריטית ביותר הייתה לבנות אוניות מכולה ייעודיות עבור הקו‪ .‬אמנם‬
‫אוניות שנשאו מכולות כבר פעלו במקומות שונים בעולם‪ ,‬אולם לצים זכות ראשונים ברורה‬

‫בבניית סדרה של אוניות מכולה ייעודיות מודרניות לשירות קו שתוכנן לפרטיו‪.‬‬

‫צפו בראיון עם כרמל הכהן‪ ,‬מנהל צים‬
‫ביפן בשנות ה‪60-‬‬
‫‪Scan for video‬‬

‫מנכ”ל צים משה קשתי (מימין)‬
‫בנמל חיפה‪1974 ,‬‬

‫‪Moshe Kashti (right), Zim’s‬‬
‫‪CEO, in Haifa port, 1974‬‬

‫שמעון פרס‪ ,‬שר התחבורה‪ ,‬בתצוגה של צים‬ ‫נסיונות מוקדמים‪ :‬מכולות ראשונות של צים‪.‬‬
‫ביריד המזרח‪.‬‬
‫‪Early days: the first Zim containers‬‬
‫‪Shimon Peres, Israel�s Minister of Transport,‬‬
‫‪visiting a Zim exhibition‬‬ ‫‪80‬‬