66
ים רוגע
על עיכוב בטיסת ההמשך לנורפולק! מסתבר שמיהרתי לשווא - הבילוי בשדה
התעופה עמד להתארך מעבר למתוכנן. אלוהים אדירים - מה כבר עשיתי???
כמה אופציות בפניי, הראשונה - להתעצבן ולצעוק על כל לובש במדים בסביבה,
ואז ארגיש "לא פראייר" ששותק, אלא כצרכן אסרטיבי שצועק וצועק, וכלום
לא קורה, כמובן. או - אופציה שנייה - לשבת על הספסלים הנוחים של השדה
ושוב להמתין, תוך ניסיון לשמור על לחץ דם תקין, עד שתוכרז הטיסה. בינתיים
מצטמצם והולך הזמן שתוכנן לי להתארגנות לקראת ההדרכה בנורפולק.
הטיסה יוצאת באיחור קל של שעתיים [?]. כשהגעתי לנורפולק, נשארו לי
בערך שלוש דקות להתרעננות והתארגנות - אנשים חיכו לי להדרכות בשעה
שנקבעה, החומר רב והזמן קצר...קצת מטושטש מג'ט לג, ובלי להחליף בגדים,
מיהרתי למשרדנו הראשי בארה"ב, אל האנשים הנחמדים שהמתינו לי בנורפולק.
נכנסתי למשרד, ואחד מעמיתי לעבודה קידם את פני בחיוך: "איזה כייף לך,
ולא מעונב כמונו!"
casual
לבוש
כמו בבועה של קומיקס עלו במוחי 02 השעות האחרונות שביליתי בבגדי קז'ואל
במטוסים ואולמות המתנה. חייכתי אליו חיוך קצת חמוץ ונכנסתי לחדר ההדרכה.
את סיפור הדרך חזרה אחסוך לכם, כדי לא לשעמם אתכם בחזרה על אותם
דברים. יומיים אחר כך, עדיין עייף בגלל הבדלי השעות, נכנסתי לחדר האוכל
במשרד הראשי בחיפה. שני עמיתים ותיקים לעבודה ברכו אותי: "נו, חזרת
מהנופש באמריקה? נהנית?"
כתבה: אילנית שפריר
חוויות מנסיעת תענוגות במסגרת העבודה בצים
במסגרת תפקידם הפכו חלק מעובדי צים לנוסעים מתמידים,
המדלגים ברחבי הגלובוס מאתר לאתר. הנסיעות האלה מעוררות
את דמיונם של עמיתיהם המקופחים, הצמודים יום-יום לאותו
משרד: הם רואים אותם בעיני רוחם לוגמים שמפניה ומתרווחים
מול סרט טיסה במחלקת עסקים בג'מבו מרווח, אחרי הקניות
בדיוטי פרי; או רובצים על כיסא נוח מול ים בצבע טורקיז, מתחת
לדקלים בחוף ג'מייקני; או אולי מכרסמים איזה מעדן במסיבת
קוקטייל במלון פאר המשקיף אל נמל הונג קונג. המציאות קצת
שונה, ומדור זה נועד לספר לכם מעט על חוויות הראליטי של
עובדי צים בשחקים ועל הקרקע. והפעם, סיפורו של ל. מהמשרד
הראשי, שנסע להדרכות של עובדים במשרד בנורפולק:
הייתה שעת בוקר מוקדמת כשנחתתי, אחרי טיסה ארוכה ומייגעת
מתל אביב, בשדה התעופה בניו יורק. ניצבתי מול דלפק אל
על בניו יורק, כולי רגוע וחייכן ומתכונן לקראת טיסת ההמשך
לנורפולק. הדיילת של אל על הייתה כולה מופתעת לראות
אותי ממתין בסבלנות, (כן, כן, אני מהישראלים האלה...) ואז,
, הודיעה לי שאני
Colgate
אחרי בדיקה מהירה ועם חיוך של
! מכיוון שאני
DELTA
בדלפק הלא נכון, ועליי לגשת לדלפק של
בחור ממושמע וסובלני, לשם ניגשתי, ושוב המתנתי בתור הקצר.
אחרי שעה ומשהו, היה זה תורה של הדיילת של דלתא להיות
מופתעת לראות אותי (ולא כי הכירה אותי) - אלא כי אני שוב
ממתין בתור הלא נכון!
אני חייב לעצור פה רגע ולומר לכם שהשעון שלי המשיך לתקתק,
. שוב ניגשתי
big foot
וטיסת ההמשך שלי הלכה והתקרבה בצעדי
לדלפק אל על, הפעם די בלחץ כי הטיסה לנורפולק עמדה
לצאת בכל רגע, ושוב מצאתי את עצמי ממתין בתור הארוך - כי
לאף אחד בעצם לא אכפת שאני עומד לי להנאתי כבר פעמיים
בתורי הדלפקים, כאילו מחלקים שם שוקולד חינם. ואז, ממש
כמו בסרטים, הגיעה הישועה - בחור נחמד מצוות הקרקע ראה
את הייאוש על פניי, ועזר לי לדלג על התור כדי להגיע בזמן
לטיסת ההמשך שלי.
חכו, זה לא נגמר. שוב הפתעה (וזו לא הייתה אריאלה...). הודעה
ג'ט לג?
68,67 56,57,58,59,60,61,62,63,64,65,...1