46
לזכר חברים
רב-חובל תל-אור דוד
מאת שמעון קירשנר, אגף תביעות, ביטוח ומניעת נזקים
בשנות 4791, ואני חייל משוחרר משירות צבאי ארוך במילואים, תוצאה
. כבר אז נתקלתי
צים-סלע
של מלחמת יום הכיפורים, הוצבתי לעבוד ב
באנשים עם שמות מעוררי כבוד, ורק ברבות הימים הבנתי עד כמה גדולה
הייתה הזכות לעבוד לצדם, ביניהם רב-חובל גד הילב ז"ל, קברניט ספינות
המעפילים, (שנתן פייט לבריטים), כושי (אליהו שחר), מנהל הקו, בעברו
פעיל בהעפלה והפל-ים (ראו את סיפור חייו "החיים מגל לגל) –וגם רב-חובל
דוד תל אור, שבימים אילו התבשרנו על לכתו מאתנו.
למרות שעברו 04 שנה, הזמן עצר מלכת. זכור לי היטב המפגש הראשון
אתו, בפרוזדור ארוך של קומה 4 בבניין צים הישן והמואר, עם שפע חלונות
הפונים לים ומשקיפים לנמל. אני צעיר 'זב חוטם' רואה מולי את מנהל
התפעול, אדם מרשים, תמיר, בעל הליכה אצילה ופנים רכות מאירות,
מקדם את פני כשחיוך מסיר מחיצות נסוך על פניו, חיוך שלרגע משכיח
את פער המעמדות הברור בין עובד זוטר ומנהל תפעול בכיר ורב פעלים.
הוא הציג את עצמו בשמו הפרטי ונתן לי מיד את החופש לקרוא לו דוד, לא קפטן ולא מר, פשוט דוד - יש לזכור כי באותם ימים רחוקים היה
מקובל לשמור "דיסטנס" ולתת כבוד למעמד רב חובל ולפנות אליו בתוארו או לכל הפחות כ"מר" או "גברת". אבל לא אצלו. האמת כי זה היה נוהג
רווח למדי ב"צים סלע" בניהולו של "כושי", בה למיטב זיכרוני התקיימו פגישות יומיות וניתנה "רשות דיבור" לזוטר כבכיר. יתכן שהיו אלה שרידים
לעברו ה"קיבוצניקי" של הקו (תרשיש-סלע).
לימים ר"ח תל-אור הזמין אותי לחדרו הצנוע לשיחות, ולא רק בענייני עבודה, ואני ביראת כבוד מביט ומקשיב מרותק. מידי פעם חלפה במוחי
המחשבה כי אם היה צורך לבחור בדמות ייצוגית מרשימה כפרסום לגיוס לצי הסוחר הייתי בוחר בו. למרות הזמן הרב שעבר הוא נישאר חרוט
בזיכרוני חד וצלול כדמות מופת, קצין וג'נטלמן.
יהי זכרו ברוך
רב-חובל דוד תל-אור כימאי צעיר בראשית דרכו, מתוך מאמר שפירסם
בביטאון צים ב-6991.
