45
דברי פרידה לזנון פרושבסקי
בהוקרה ובתודה מבניו דניאל ורוני
זנון פרושבסקי נולד בוורשה, פולין ב-4291.5.41. בהיותו בן 51 פרצה
מלחמת העולם השנייה והנאצים פלשו לפולין. בית הוריו נשרף עד
."
pawiak
היסוד, והוא נעצר ונכלא פעמיים בבית הסוהר הידוע לשמצה "
אמו הצילה אותו ממוות ודאי תוך סיכון חייה שלה.
בגיל 81 התגייס לחיל הים הפולני ושימש כקצין בדרגת סגן על משחתת
בנמל גדיניה, שם הכיר את לילי, שלה נישא בשנת 8491. ב-4591 נולד
בנו דניאל וב-6591 נולד בנו רוני.
ב-9591 עלה לישראל יחד עם אשתו, הורי אשתו ושני בניו, והם התיישבו
בחיפה. זנון החל לעבוד בחברת צים, תחילה כממלא מקום של ימאים
שיצאו לחופשה, ובמהרה עלה לים כקצין מכונות רביעי באניה "אשדוד".
הוא הפליג שנים רבות בקו מערב אפריקה, על ספונן של האניות שקמה,
אשל ואלון, ובהמשך הפליג ליבשת אירופה ואמריקה על ספונן של
האניות טיליה, סיגל, ורד ורקפת. הוא ביקר במספר רב של ארצות מספר
רב של פעמים, וראה עולם. פעמים רבות הצטרפו אליו להפלגות אשתו
ובניו. זנון התקדם לדרגת קצין מכונה ראשון בכיר.
זנון היה גבר גבוה וחזק, איש עבודה מסור ובעל מקצוע מעולה בכל
תחום בו עסק. הוא היה אהוב על אנשי הצוות באניות, והיה גם איש
אמונם של רבי חובלים, בין השאר כי ידע היטב כיצד לטפל בימאים
שהשתכרו ובבעיות משמעת אחרות. זנון עבד בים במשך 03 שנים,
ובהגיעו לגיל 56, ולאחר 74 שנים, כולל שירות צבאי, על הים - ירד
מאנייתו האחרונה רקפת ופרש לגמלאות.
אנו רוצים לציין שהוא אהב מאוד את מדינת ישראל, ואהב במיוחד את
חברת צים. הוא חש שהוא וכל משפחתו חבים לחברה תודה על כך
שאפשרה לו לפרנס בכבוד שש נפשות כשהגיע חסר כול למעברה
בקריית חיים.
זנון שלט בחמש שפות: פולנית, גרמנית, רוסית, אנגלית ועברית. אשתו
לילי הייתה עקרת-בית ובנו דניאל עבד כאזרח עובד צה"ל בחיל הים,
והוא נכה צה"ל ממלחמת יום הכיפורים. בנו רוני הוא בוגר בית הספר
לקציני ים בעכו ושירת בחיל הים כמנוען ראשי בספינות הדבור. כיום
הוא מורה לחינוך גופני ובעל תואר שני בחינוך.
בהפלגותיו הרבות אהב זנון לדוג ולבשל את הדגים שלכד, וכן לצלם
את המקומות היפים שאליהם הגיע. כשפרש לגמלאות, המשיך לעסוק
בתחביבים אלו, וכן טייל בארץ וטיפל בבנו. הוא חי חיים צנועים בביתו
בבת-גלים.
בשנת 3102, לאחר 56 שנות נישואין, נפטרה אשתו לילי לאחר מחלה,
הוא עצמו לקה בסרטן, שהתפשט למרות ניתוח שעבר. באפריל 4102
אושפז בבית חולים עקב מחלתו הקשה. זנון נותר צלול ועצמאי, ואכל
ושתה בכוחות עצמו וידע שהסוף קרוב. ערב מותו אמר לבנו רוני
בפולנית: "תסגור את הפה אני רוצה לנוח." למחרת היום, בבית החולים
האיטלקי, הלך לעולמו והוא בן 09 שנים ושלושה חודשים, כשבנו רוני
מחזיק את ידו ומנשק את מצחו. הובא לקבורה ביום שישי ה-8.51
לצידה של אשתו המנוחה לילי.
יהיה זכרו ברוך.
בניו דניאל ורוני
לזכר חברים
