Page 92 - ZIM 80
P. 92

‫אותות מצוקה‬                               ‫איגודים‪ ,‬נפט וגיאופוליטיקה‬

‫סדרת המשברים של סוף שנות השבעים התרחשה על רקע תקופת שפל בספנות הקווים‬                     ‫ב־‪ 6‬באפריל ‪ 1977‬הודיע איגוד קציני הים שהאונייה טיליה של צים לא תצא להפלגתה‬
‫העולמית‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בראשית שנות השמונים מנה הצי של צים כמאה אוניות שפעלו‬                  ‫המתוכננת בים התיכון בשל מחלוקת על פרשנות של סעיף בהסכם העבודה‪ .‬לכאורה‪,‬‬
‫בעשרות קווים ברחבי העולם‪ .‬קווי המכולות שלה עשו חיל‪ ,‬לצד קווים סדירים אחרים‬                ‫אירוע מינורי‪ :‬יחסי העבודה הסוערים עם האיגודים של קציני הים ושל הימאים – אולי‬
‫של אוניות מטען כללי ואוניות צובר‪ .‬למרות המשבר המעמיק נדמה היה שהחברה חוזרת‬                ‫מורשת "מרד הימאים" של ‪ – 1951‬היו רכיב מוכר וקבוע בניהול של צים‪ .‬אבל השביתה‬
                                                                                          ‫הגדולה שיסודה בסכסוכים כגון אלה‪ ,‬שנמשכה כשמונים יום והסתיימה בראשית ‪,1978‬‬
 ‫אט־אט לשוט על מי מנוחות‪ .‬ואז‪ ,‬במרץ ‪ ,1981‬הכתה בצים הטרגדיה של האונייה מצדה‪.‬‬              ‫הייתה אירוע מכונן לא פחות מקודמתה המיתולוגית‪ .‬בסיומה ירד המסך על הרבה אמיתות‬

‫באורח פלא כמעט‪ ,‬במהלך יותר משלושה עשורים של פעילות אינטנסיבית‪ ,‬לא נפגעה‬                                                                           ‫מקובלות בספנות הישראלית‪.‬‬
‫צים מאסונות ימיים בקנה מידה גדול‪ .‬מצדה‪ ,‬שנבנתה ב־‪ 1960‬בגרמניה‪ ,‬הפליגה עם מטען‬
‫אשלג מאשדוד ונקלעה לסערה קשה סמוך לברמודה‪ .‬מצמרר לשמוע את הקלטת קולו של‬                   ‫האווירה הציבורית הייתה הפעם שונה לחלוטין‪ :‬מעטים הבינו את דקויות טיעוני הצדדים‪,‬‬
‫האלחוטאי דוד שטייר ז"ל משדר‪ ,‬זמן קצר לפני שנטש את האונייה אל הים הסוער‪ ,‬שבו‬               ‫או את ההבדל בין קצינים לדירוגים‪ ,‬אבל הנזק למשק היה ברור‪ .‬מנכ"ל צים יהודה ֹרתם‪,‬‬
‫אבד‪" :‬המחסנים הקדמיים מוצפים"‪ ,‬הוא מדווח לתחנת החוף בברמודה‪ ,‬ולאחר מכן לתחנת‬              ‫איש קיבוץ שדות ים‪ ,‬שבעברו ניהל את חברת הספנות הקיבוצית תרשיש־סלע‪ ,‬הוביל‬
‫החוף "רדיו חיפה"‪ ,‬בעברית‪" :‬המצב מחמיר‪ ,‬אנחנו חייבים כנראה לנטוש"‪ .‬אסון המצדה‬              ‫את המשא ומתן‪ ,‬שבסיומו נעשה שידוד מערכות מקיף של מערך היחסים הבעייתי עם‬
‫היה סאגה של מאבק הישרדות אנושי נואש בים ובסופה‪ .‬עבור אחד־עשר ניצולים‪ ,‬המאבק‬               ‫האיגודים‪ .‬הנזקים היו עצומים‪ ,‬אבל בסופו של דבר הושג "שקט תעשייתי" לא רק בצים‪,‬‬
‫הסתיים בניצחון עצוב‪ :‬עשרים וארבעה חבריהם לצוות היו טרף לים הסוער‪ .‬זה היה האסון‬
‫הימי הכבד ביותר שפקד את צים ואת צי הסוחר הישראלי‪ .‬לציבור הישראלי הזכיר האסון‬                                                              ‫אלא בתחום יחסי העבודה בענף כולו‪.‬‬
‫כי גם בעידן המודרני והממוכן מתמודדים אנשי הים עם איתני הטבע‪ ,‬ממש כמו דורות של‬
‫ספנים היסטוריים‪ .‬בצים‪ ,‬חברה גדולה־אך־קטנה שבה כולם הכירו את כולם‪ ,‬האסון היה‬               ‫אלא שצים לא פעלה בזירה הישראלית המוכרת והביתית בלבד‪ ,‬והייתה חשופה לתמורות‬
‫טראומה קשה וקורעת לב‪ .‬הארגון כולו נרתם לתמוך במשפחות הנספים ולהתמודד עם‬                   ‫גלובליות שלעיתים השפיעו רבות על פעילותה‪ 1979 .‬הייתה השנה שבה נחתם הסכם‬
‫האבל הכבד‪ .‬אובדן מצדה ותהליך הפקת הלקחים מהאירוע עיצבו מחדש את ההיערכות‬                   ‫השלום עם מצרים‪ .‬תעלת סואץ הכתיבה את סדר היום הלאומי והעולמי בכמה נקודות‬
                                                                                          ‫מפתח היסטוריות‪ ,‬וחופש השיט של אוניות ישראליות היה בעבר עילה לשתי מלחמות‪.‬‬
                            ‫המקצועית והטכנולוגית של ניהול הצי למשך עשרות שנים‪.‬‬            ‫קוויה הבינלאומיים של צים תוכננו במשך שנים כך שלא יעברו בסואץ‪ ,‬שהייתה חסומה‬
                                                                                          ‫לאוניות ישראליות‪ .‬לא פלא אם כן שהמעבר הראשון של אונייה ישראלית בתעלה היה‬
‫האסון היה מכה כואבת בתזמון קשה מלכתחילה‪ .‬אף שתוכניות הפיתוח וההצטיידות נמשכו‪,‬‬             ‫אירוע מסעיר‪ :‬תחושה של משק כנפי ההיסטוריה שרתה על אנשי הצוות של אוניית‬
‫וב־‪ 1983‬נכנסו לשירות ארבע אוניות חדישות – השפל העולמי בספנות נמשך הרבה מעבר‬               ‫המשא אשדוד‪ ,‬שנבחרה לחצות ראשונה את התעלה בדגל ישראל‪ .‬עם כניסתה למים‬
‫לצפוי והחמיר לממדי ענק‪" .‬סופה נוראה"‪ ,‬כינה זאת המנכ"ל היוצא‪ֹ ,‬רתם‪ .‬המינוחים מוכרים‬        ‫הטריטוריאליים של מצרים הניף אחד הימאים‪ ,‬יליד מצרים‪ ,‬את הדגל המצרי על התורן‬
‫היטב לאנשי צים גם עשרות שנים אחר כך‪ :‬עודף היצע בענף‪ ,‬ירידת מחירי הובלה‪ ,‬זינוק‬             ‫לצד הדגל הישראלי‪ .‬אוניות במפרץ סואץ צפרו לכבודה של אשדוד‪ ,‬ואלפים הריעו מהחוף‬
‫במחירי הדלק‪ .‬החוכמה המקובלת בקרב אנשי ספנות ותיקים גורסת שמי שיצליח לשרוד‬                 ‫לאונייה כשחלפה בפורט סעיד‪ .‬קבלת הפנים בארץ הייתה לא פחות נרגשת‪ :‬כותרות‬
                                                                                          ‫ראשיות בעיתונים ומסיבה חגיגית לצוות‪ .‬בצים הביעו אופטימיות זהירה לגבי האפשרויות‬
                                 ‫במשבר יזכה לראות את הגאות – אבל זו בוששה לבוא‪.‬‬
                                                                                                                             ‫החדשות שנפתחו בפני החברה עם פתיחת התעלה‪.‬‬
‫ב־‪ 1984‬מונה למנכ"ל מתי מורגנשטרן‪ ,‬שפילס את דרכו מתפקיד של איש צוות זוטר לצמרת‬
‫הארגון‪ .‬מורגנשטרן כינס את עובדי החברה באולם קולנוע שביט בחיפה‪" .‬יש מקום לחרדה"‪,‬‬           ‫ב־‪ ,1979‬התחוללה המהפכה באיראן‪ ,‬זעזוע גאופוליטי ענק שהדיו מגיעים עד ימינו‪ .‬איראן‬
‫אמר‪" ,‬אך לא לתבוסתנות"‪ .‬החברה פתחה בסדרת צעדים שכללו‪ ,‬לצד ייעול וחיסכון‪ ,‬גם‬               ‫טרם המהפכה הייתה מדינה ידידותית‪ ,‬ויצואנית נפט גדולה‪ .‬אספקת נפט סדירה הייתה‬
‫מהלכים אגרסיביים‪" ,‬מלחמת חורמה"‪ ,‬כדברי המנכ"ל החדש‪ ,‬שתכליתה לבלום את התחרות‬               ‫אינטרס לאומי ראשון במעלה‪ .‬צים החלה להפעיל מכליות כבר בסוף שנות החמישים‪,‬‬
‫הפרועה ואת שחיקת מחירי ההובלה‪ .‬הצעדים שננקטו הביאו לשיפור דרמטי במצב החברה‪.‬‬               ‫עם בניית המכלית הראשונה שלה‪ ,‬חיפה‪ ,‬בנפח של ‪ 30,000‬טון‪ .‬מאוחר יותר נבנתה‬
                                                                                          ‫במספנות אוראגה ביפן המיכלית פאטריה‪ .‬מאחורי העסקה עמד תושב טוקיו בשם שאול‬
                  ‫ענני הסערה התפזרו בהדרגה‪ ,‬וצים התפנתה לעסוק בתוכניות לעתיד‪.‬‬             ‫אייזנברג‪ ,‬לימים בעל המניות העיקרי בחברה לישראל ובצים‪ .‬וכל אלה לא היו אלא ניצנים‬
                                                                                          ‫ראשונים של הצמיחה הפרועה של ענף מכליות הדלק‪ ,‬ועימה הגדלת ממדיהן הפיזיים של‬
                                                          ‫מיכלית של צים בסערה‬             ‫המכליות‪ ,‬שהפכו למפלצות ים ענקיות – המתקנים הנעים הגדולים ביותר שנבנו אי פעם‪.‬‬
                                                                                          ‫היחידה למכל וצובר של צים הפעילה את מכליות הענק הללו והצמיחה דור של אנשי ים‬
                                                                   ‫‪Zim tanker in a storm‬‬  ‫שהתמחו בענף הייחודי הזה‪ ,‬שהיה בעיני רבים מעין מזרח־פרוע של עולם הספנות‪ .‬בשל‬
                                                                                          ‫ההיבט הביטחוני‪ ,‬בין השאר‪ ,‬המכליות זכו לשמות מוצפנים ונרשמו תחת חברות זרות;‬
                                                                                          ‫שמה האקזוטי של המכלית ‪ ,RONIZ‬למשל‪ ,‬הוא "צינור" במהופך‪ .‬המכליות היו מטרה‬
                                                                                          ‫לפעולות טרור‪ ,‬וב־‪ 1973‬עלתה המכלית סיריס של צים על מוקש‪ .‬הצוות נחלץ בשלום‪.‬‬
                                                                                          ‫הפעילות הענפה הזאת נקטעה בבת אחת כאשר פרצה המהפכה באיראן ב־‪ .1979‬בתוך‬

                                                                                                             ‫פרק זמן קצר להפליא הסתיים עידן המכליות בצי הסוחר הישראלי‪.‬‬

                                                                                             ‫אניית המכולות טיליה שנבנתה ביפן ב־‪1976‬‬

                                                                                          ‫‪The container ship Tilia, built in Japan in 1976‬‬

                                                                                                                                            ‫‪92‬‬
   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97