Page 10 - ZIM 80
P. 10
טרגדיה ותקווה סוף סוף ,אנייה
באותם ימים ממש עסקו הכותרות בפרשת אוניית המעפילים אקסודוס ,שהסעירה את דעת בר־כוכבא מאירוביץ ,יליד המושבה ראשון לציון ,לא התמצא בגינוני האצולה הבריטית,
הקהל העולמית והפכה לנקודת מפנה במאבק להקמת המדינה .מבצע ההעפלה האדיר ושיחות חולין על סוסים וכלבי ציד לא היו חלק מעולמו .אבל בשנת ,1946כשניהל בלונדון
בהיקפו ,שנוהל על ידי המוסד לעלייה ב' ,הזרוע הייעודית של ארגון ההגנה לניהול העלייה משא ומתן בשם חברת הספנות צים ,שהוקמה שנה קודם לכן ,עם הלורדים המכובדים
הבלתי לגאלית ארצה ,יצר מיתוס לאומי חדש .אנשיו התנסו בהפעלת "צי הצללים" וצברו ווימּבֹוְרן וקילמרנוק ,בכל זאת הצליח להשיג את התוצאה המבוקשת :הסכם שותפות לרכישת
ניסיון ימי וספנותי שנרכש בקשיים עצומים ובדרכים עקלקלות .עם קום המדינה הפך באחת אונייה .המברק ששלח ארצה התקבל באנחת רווחה מהולה בהתלהבות :סוף־סוף ,אונייה.
המפעל העצום הזה מ"בלתי לגאלי" לתשתית מרכזית לקראת בנייתו של צי מסחרי שישרת
את המדינה שזה עתה קמה .בתום תהליך מורכב הושלם המהלך ,שבדיעבד נראה טבעי: הקמתה הרשמית של צים ב־ ,1945מיד בסוף מלחמת העולם השנייה ,הייתה צעד היסטורי,
אבל מייסדיה עמדו בפני משימה בלתי אפשרית :הקמת חברת ספנות יש מאין ,בתוך מציאות
מיזוג המנגנונים של צים הצעירה ושל המוסד לעלייה ב'. כמעט כאוטית" .רצינו מאוד שמיד עם תום המלחמה יראו בים התיכון אוניות שלנו" ,אמר
מאירוביץ ,לימים מנכ"ל משרד התחבורה .אלא שבמהלך המלחמה טבע ,פשוטו כמשמעו,
לשורות צים הצטרפו הדמויות החשאיות שמאחורי ההעפלה .בין בכירי הארגון היו כאלה חלק ניכר מצי הסוחר העולמי .העימות בין היישוב היהודי החותר לעצמאות בארץ לבין
אשר בשנות המאבק התמחו והתמקצעו ברכש אוניות ותפעולן ,וגם ניהלו מערך בינלאומי
ענף של סוכנים ונציגים; ממש כמו מנהלי חברת ספנות ,אבל קצת אחרת .בלטו ביניהם המנדט הבריטי הלך והסלים ,והערים עוד קשיים על רכישת אונייה.
יוסף ברפל וצבי יחיאלי ,שהצטרפו להנהלת צים .עימם הגיעו אנשי השטח ומלווי האוניות,
ימ ֵאי הפלי״ם בוגרי הקורסים הימיים המחתרתיים של ההגנה ,ויוצאי הצי הבריטי ,בוגרי עד סוף שנות השלושים של המאה העשרים לא זכה התחום הימי לתשומת לב מצד הנהגת
היישוב בארץ ,וחלוצי הענף לא נהנו מהכרה או תמיכה ממסדית .אבל הכול השתנה מן
קרבות ימיים שהתנסו בהובלת אספקה ודלק בים שורץ צוללות אויב. היסוד בשנים שהובילו להקמת המדינה ובשנות מלחמת העולם השנייה .מיד בסוף המלחמה,
לנוכח ממדיה של שואת יהודי אירופה ,הופנה מאמץ ניכר של היישוב המאורגן לפעולות
סמל מובהק למיזוג הזה היו שתי אוניות המעפילים הגדולות ביותר ,פאן יורק ופאן קרסנט. הצלה ,בריחה והעפלה .הצי הבריטי מנע את הגעתן של אוניות מעפילים עמוסות ניצולים
הן יורטו בדרכן ארצה והובלו לקפריסין; המעפילים שעליהן הובלו למחנות הסגר ,אולם לארץ ,ועורר זעם ותסכול – לצד כמיהה לעתיד שונה .בשנים אלה צמחה ההכרה בחשיבותה
אנשי הצוות ,בפיקוד יצחק "אייק" אהרונוביץ' וגד הילב ,נותרו על האוניות שעגנו סמוך של ספנות עצמאית ,ולא הייתה עוד עניינם של משוגעים לדבר; היא הפכה לנחלת הכלל.
לפמגוסטה ,היתלו בבריטים ושמרו על אוניותיהם בכושר שיט ומוכנות לפעולה .מיד עם פזמון מאת המשורר חיים גורי ,הפותח במילים "יום יבוא אחים" ,ביטא היטב את הרגש
הכרזת העצמאות נערך עליהן טקס הנפת דגל הלאום ,בהשתתפות הידיד הקפריסאי
הגדול של המעפילים" ,פאפא" ,שלימים נקראה על שמו כיכר בעיר חיפה .שתי האוניות הקולקטיבי הזה באמירה כמעט נבואית:
צורפו לצי הצעיר של צים בשמות חדשים :עצמאות וקוממיות ,והובילו את משוחררי מחנות
ִצי ִע ְבִרי ָיׁשּוטֶ ,ח ְבַרָּיא,
קפריסין לארץ. ּו ְלאֹור ְׁש ֵמי ָצ ֳהַרִים
בתוך פרק זמן קצר יחסית נרכשו אוניות נוספות :נגבה ,ארצה וגלילה ,והן נשאו על סיפונן ֶזה ְי ֵהא ִּכ ְב ָכל ֶאֶרץ ְו ַעם!
את גל העלייה ההמונית של שנות המדינה הראשונות .לכל אונייה סיפור משלה; על סיפונן
פגשו אלפים לראשונה טריטוריה ישראלית ,ומסיפונן ראו לראשונה ,בהתרגשות עצומה, מייסדי צים ניסו לגייס למאמץ את כל גורמי הספנות ,הפרטיים והמוסדיים ,שפעלו בארץ
בימי המנדט ,כדי לגבש חזית אחידה להקמת חברת לאומית .ולמרות קדחת העשייה
את הכרמל ואת חיפה. שבערה בכולם בשל מצוקתם של מאות אלפי הפליטים באירופה – זה לא היה פשוט .באחד
המפגשים הסוערים שקדמו לרכישת האונייה הראשונה דיווחו אנשי צים על מאמציהם,
בו בזמן פעלו אנשי צים במרץ לפיתוח קווי מטענים לאירופה ואמריקה ,להקמת תשתית וכנהוג במקומותינו ,צצו טענות כלפי קברניטי החברה החדשה :היא בררנית מדי בחיפושיה
תפעולית וחברות־בנות ,ולמינוי סוכני אונייה בנמלי היעד השונים .היקף העשייה בשנים אחר אונייה מתאימה" .מוטב לעשות שגיאות מאשר לא להתחיל כלל" ,טען רב־חובל זאב
הראשונות מסחרר ,כמו גם רצף האירועים הדרמטיים שהתרחשו בהן .ב־ 1951התחוללה
שביתת הימאים הגדולה ,מאורע מכונן בהיסטוריה של ישראל; צים אמנם לא שיחקה בו הים ,מחלוצי הספנות בארץ.
תפקיד ראשי ,אבל התמודדה עם תוצאותיו .ב־ 1952רכשה צים את חברת הספנות דיזנגוף,
פתחה קו עצמאי לאמריקה והציגה צמיחה מרשימה .זרם העולים הצטמצם ,ואוניות הנוסעים ואכן נעשו ניסיונות אחדים – שלא התממשו ,למרבה המזל – לרכישת ספינות שהתבררו
כבלתי כשירות לשיט או לא מתאימות לייעודן .אבל ההסכם שהשיג לבסוף מאירוביץ עם
החלו להתמקד בנוסעים ותיירים קוני כרטיסים. בעליה של החברה הבריטית האריס אנד דיקסון ,לרכוש ולהפעיל אונייה בשם ֶקָדה ,היה
שונה :זאת הייתה אונייה בעלת רקורד מפואר ,ואף שדרשה שיפוץ מקיף ,הייתה אונייה
הייתה זאת אחת ממייסדות צים ,גוסטה שטרומף־רכב ,שניסחה בבירור את הדילמה – ואת לתפארת .שמה שונה לשם שיהלום את יעדהֵ :קְד ָמה .הסאגה של רכישתה ,שיפוציה והכשרת
האסטרטגיה – של צים כחברת ספנות לאומית" :תפקידנו הראשון – העלייה .אך אין ניגוד הצוות הראשון שלה הייתה מקור לא אכזב לסיפורי ראשונים ונוסטלגיה .הגעת הבכורה
בין לאומי וכלכלי .חברתנו מעוניינת לפעול על בסיס מסחרי ולא להפסיד כסף" .הניגוד של קדמה לנמל תל אביב ,ב־ 28ביולי ,1947לאחר תלאות ותקלות לא מעטות ,לבשה
אופי של מאורע לאומי ֶא ִ ּפי" :סמל לניחומים ,להתחדשות ,לברית עם הים" ,כתב איש צים,
הנרמז בין יעדים לאומיים למסחריים המשיך ללוות את צים עוד שנים רבות. ההיסטוריון צבי הרמן .ראשי היישוב הגיעו לקבל את פניה ,ועיתונאים תיארו בהתרגשות
את הנוסעים והצוות.
אניית המעפילים פאן יורק
בשמה החדש ,קוממיות
Clandestine immigration
ship Pan York, renamed
Komemiut
מברק המודיע על שמה החדש של האניה צפו במפגש ותיקי קדמה
הראשונה ,קדמה Scan for video
Telegram announcing the naming of the 10
first Zim ship, Kedmah
