Page 48 - מגזין צים | גיליון 88 - ספטמבר 2013

48
בחברה טובה
באניות החדשות והנוצצות לא היו זמני נמל ארוכים, וחיי אנשי הים היו
אולי נוחים - אבל פחות אטרקטיביים.
סופות וסופרטנקרים
צים הפעילה בשנות השבעים והשמונים מכליות ענק, סופרטנקרים,
, בת אקווילה ומאיר נבון עבר הסבה למנועי קיטור ועלה למכלית הענק
000,052 טון. יש לו זיכרונות רבים מהמכלית הזאת, ובעיקר מן האתגרים
המקצועיים המורכבים שהציבה לצוות ומן ההישגים המקצועיים המספקים
על סיפונה. כאן הביא לידי ביטוי חלק מהאמונות המקצועיות שליוו אותו
במהלך הקריירה: "תמיד הכי קל לקנות חלק חדש מהיצרן ולעבוד לפי
למשל, באקווילה הספר. להביא דרך חשיבה שונה, זאת החוכמה. "
צצו בעיות בלתי פוסקות בהתראות ובמנגנוני האוטומציה. מאיר וצוותו
יזמושיפורים והתאמותשבמהלכן נבדקו כל חלקי המערכת לפרטי פרטים.
"תיקנו ושיפרנו את כל האוטומציה. חלקי חילוף של אניות ישנות שנמכרו
הועברו אלינו, ועשינו בהם שימוש כך שהדברים נעשו בלי כל עלויות.
בסוף התהליך, יכלו סוף סוף אנשי המכונה לשון לילה שלם בלי התראות
שווא. כשהאנייה הגיעה לאספנה תקופתית, לא היה מה לעשות בחדר
מכונה - הכול היה תקין. אבל אז נמכרה האנייה...". הייתה בעיה נוספת, של
הנעת גנרטורים בגלל קשיים
במערכת השימון - הבעיה
נתפרה ע"י התקנת משאבות
שמן חשמליות של משאבות
מטען ממיכלית אחרת. גם
הדלקת הדוודים הראשיים
(מיכלית קיטור) ארכה זמן רב.
מאיר "התלבש" על הנושא. בסופו של תהליך, "היינו מדליקים בוילרים
תוך שלוש דקות. הייתי קודם על אונית קיטור אחרת כמתלמד, ההדלקה
ארכה שם "עשר שעות."
מאיר שירת על אניות נוספות, למעשה התנסה בכל כל סוגי האניות
שצים הפעילה ובקווים שונים, כולל הובלת בולי עץ לאפריקה, אניות
. אחר חדרה מטען כללי, וכאמור במכליות ואניות צובר, כמו אניית הפחם
. היריעה צים קילונגכך הפליג באניות המכולה הגדולות הראשונות כמו
קצרה מלספר את כל העלילות הימיות שחווה במהלך הקריירה הימית
שלו, אבל סערה אחת נחרתה בזיכרונו- סערה שהתרחשה ב-8791
.. עצמת הסערה טיליה בתעלה האנגלית, כשהיה על סיפון אניית המשא
הרימה גלי ענק של 21 מטר. עשרות אניות אבדו באותה סערה - אסון
הייתה שקועה כל כך במים, שכבר הטיליהימי בקנה מידה היסטורי.
לא התנדנדה. "ישבנו ב'מס' של הקצינים כמו באקווריום. נסענו ב"פול
אהד" - כל המנועים קדימה - והאנייה נסעה לאחור בגלל עוצמת הגלים
והרוח. עד היום מדברים אלה שהיו שם על הסערה הזאת." הסערה
הגדולה האחרונה של מאיר הייתה על ה"באר שבע"(החדשה) -"אז
הבנתי שהספיק לי. הבנתי את הפרינציפ."
לימודים ותפקידי חוף
אולי היו אלה גם חוויות כאלה שהביאו את מאיר בסופו של דבר לקריירה
בחוף, אבל לכך הצטרפה הצעה שקשה היה לסרב לה - לימודים אקדמאיים
באוניברסיטה מטעם החברה. מאיר למד לקראת תואר בכלכלת ספנות
וגיאוגרפיה, ובהמשך השתלב בתפקידי חוף, תחילה באגף ציוד בתחום
מכולות קירור ואחר כך, משנת 4991, בפיקוח הטכני על אניות. הוא פיקח
על אניות מיכל וצובר של צים ועבד בקווי דרום אטלנטי ובשרותי אילת.
במהלך שנות עבודתו פיקח על אניות הצובר הישנות, על אניות להובלת
בולי עץ, ואניות מכולה מדור ראשון ושני. "טיפלנו באניות הקיטור הישנות
הגרמניות, שם היו 'צרות עם המעבים'. הייתה בעיה קבועה של צינורות
שנסדקו וזיהמו במי ים את מערכת הקיטור, שתהליך תיקונה היה מסורבל
וארוך, והשבית את האנייה לשבוע ויותר במספנה בהונג קונג." מאיר פנה
למנהל הקו דאז והציע שיטה מקורית וחדשנית - ובלי ספק שלא לפי
הוראות היצרן - לפתרון הבעיה: זיהוי הצינורות הסדוקים באמצעות
יצירת ואקום והזרמת קצף גילוח(!) למערכת. הפתרון של מאיר עבד
ים
" כשיש בעיה ,
אני אוהב לצלול
לתוכה ולפתור
אותה".
בסערה בתעלה האנגלית ב-8791, באניה
טיליה, נסענו בכל המנועים קדימה, והאניה
נסעה אחורה בגלל עוצמת הסערה