49
בחברה טובה
ים
היטב וקיצר את זמן התיקון ל-84 שעות. "כשיש בעיה, אני אוהב לצלול
לתוכה ולפתור אותה".
כשקם מינהל ניהול אניות במבנהו החדש מונה למפקח אניות ראשי.
במסגרת בניית המינהל, שהיה שינוי ארגוני משמעותי בחברה, נאספו כל
המפקחים למסגרת אחת, ובין השאר היה מאיר שותף לבניית המסגרת
הארגונית והמקצועית, תהליך שבמסגרתו נכתבו הנהלים שבחלקם
הגדול משמשים עד היום.
התאונה
לפני מספר חודשים שהה מאיר בנפולי, שם הגיעה האנייה - לאספנה.
שעה שעמד עם צוות המספנה על הרציף והמתין לקשירת האנייה, מכת
רוח פתאומית דחפה את דופן האנייה וכבל ברזל שנקרע התעופף ללא
שליטה ופגע בעוצמה רבה במאיר, מעיף אותו אל המים הקפואים של
הנמל. "הבנתי שאני עמוק במים, ודבר ראשון חיפשתי את האור, כדי לדעת
לאיזה כיוון לשחות," מתאר מאיר בקור רוח את ההתנסות המפחידה.
פגיעת הכבל ריסקה את הכתף, ומאיר יכול היה לחתור רק ביד אחת.
ברגע מסוים הבחין בסמוך אליו בכבל שפגע בו, ובהברקה מידית נאחז
בו ומשך את עצמו בעזרת הכבל אל פני המים ואל קרבת הרציף. אלא
שעדיין היה בתחתיתו של רציף בגובה כשבעה מטר בתוך מים קרים
מאוד, שעצם השהייה בהם מסכנת חיים. למעלה על הרציף כבר החלה
מהומה והתרוצצות, וכעבור זמן מה הורד אל מאיר מנוף קטן שבקצהו
סל, המיועד להעלות אספקה קטנה לאנייה, ובעזרתו הועלה למעלה
והובהל לבית חולים פרובינציאלי קטן, שם קיבל טיפול ראשוני נגד
היפותרמיה ונחבש. למחרת כבר הלך שוב לאנייה, לתת הנחיות לצוות.
בדרך הבחין בקטע של גדר שחסר ליד הרציף. כששאל עובד מקומי
מה קרה לגדר, הביט בו זה בתמיהה והסביר שמאיר לקח אתו את קטע
הגדר כשהועף בדרכו למים.
כשהגיע ארצה ולקראת המשך הטיפול בו, ביקש מהרופא ברמב"ם להעיף
עוד מבט על ידו השנייה, שהייתה נפוחה וכואבת - ואז התברר שגם
בה יש שבר מסובך. מאיר "הושבת" לזמן ארוך עקב הפציעה. "זה לא
היה קל כי הייתי ממש חסר אונים כמו תינוק, בלי שתי ידיים מתפקדות.
אשתי עזרה לי מאוד לעבור את התקופה ולהחלים." וכעת? "יש חלקים
ב"שביל ישראל", כמו טיפוס על סולמות במדבר יהודה, שכבר לא אעשה,"
אומר מאיר, "אבל המוטו שלי הוא תמיד - תעשה מה שאתה יכול. אז אני
בוחר מסלולים חלופיים, אבל ממשיך לטייל ולעשות את שביל ישראל,
שסיימתי כמעט את כולו."
זיתים ודבש
ומשהו על החיים שמחוץ לעבודה ולצים: מאיר הכיר את אשתו בזמן
שביתת הימאים הגדולה ב-87. הם נישאו באותה שנה והביאו לעולם
ארבעה ילדים. מהבן הבכור יש לזוג נבון שלושה נכדים. הם גרים ברמת
ישי, לשם עברו לאחר שמאיר ירד מהים. המעבר לדבריו היה החלטה
טובה מאוד: הילדים למדו בבית הספר בנהלל, ומאיר מלא שבחים לרוח
החינוכית של המוסד שנתנה לתלמידים חופש בחירה וכלים טובים
לחיים. ילד אחד כבר מסיים דוקטורט.
על תחביב לא שגרתי הממלא את סופי השבוע שלו מספר מאיר: "כבר
בעת הלימודים באוניברסיטה התעניינתי בנושא זיהוי אזורים של גידול
זיתים באמצעות חישה מרחוק. זה כנראה יהיה נושא הדוקטורט שלי.
חבר הציע להפוך את העניין התיאורטי למעשי, ולבוא למסוק זיתים.
התחלנו בציוד מאולתר, אבל הנושא תפש אותי.שכרתי שטח שעליו מטע
עצי זית עתיקים, שאני מטפל בהם ומוסק אותם ומטפל בהם באמצעות
הדברה ביולוגית. בהדרגה התפתחתי, רכשתי ציוד מקצועי יותר והתחלתי
לייצר שמן זית בעצמי בכבישה קרה, בכמויות לא גדולות אבל באיכות
טובה.יש לי קליינטים קבועים, ואני מייצר גם סבון משמן זית, מוצק ונוזלי,
באיכות מצוינת. אגב, עכשיו שיש לי שטח מתאים החלטתי להתחיל יזמה
חדשה - להציב כוורות דבורים בשטח ולהפיק דבש.
"המוטו שלי הוא - אל תחכה לגמלאות. ביום שיגידו לי בצים 'בוא נסגור
חשבון'- כבר למחרת יש לי מה לעשות. העצה שלי היא לא לדחות דברים.
אתה רוצה להתנדב, ללמוד, לטייל בעולם, או לעסוק בתחום שמעניין
אותך? תתחיל היום, אל תחכה לגיל 76." מאיר נבון, כמו בכל תחום בו
הוא עוסק, לא מסתפק באמירות פילוסופיות. הוא אומר - ועושה.
"המוטו שלי הוא: תעשה תמיד מהשאתה יכול"
68...,50,51,52,53,54,55,56,57,58,59 39,40,41,42,43,44,45,46,47,48,...1